יקום מקביל 

הרבה פעמים אני שומע אנשים שמשתמשים במושג "יקום מקביל", האם הם מתכוונים למה שאני מתכוון כשאני מדבר על "יקום מקביל"? אחרי תקופה ארוכה שבעצמי חוויתי מעבר בתוך "יקום מקביל" ואחרי תקופה ארוכה שרציתי לכתוב אודותיו מצאתי את הזמן המתאים להעלות את הנושא על הכתב. החלטתי להתמקד הפעם בתחום הזה לפני שאמשיך לכתוב על נושאים נוספים שמחכים שאדבר עליהם. כמו כן, נשאלת השאלה מדוע חשוב לכתוב על נושא זה. זו בהחלט שאלה טובה ואני לא בטוח שיש לי בשלב זה תשובה טובה, אולם אולי זה קשור במודעות שלנו ובמשמעות של דברים שונים שמתרחשים סביבנו, כי אני מאמין שלתודעה יש חשיבות בחיי היום יום שלנו. לתודעה יש חשיבות בזה שהיא מוסיפה גמישות בחיי היום יום וכדי שלא נראה את האירועים במישור אחד. מישור שלרוב כולל את האירוע וחיפוש התגובה המתאימה לו. למרות שזה גם חשוב נוכל לראות את האירועים מכיוון נוסף. ברגע שיש לנו הסבר הגיוני למצב ואנחנו מבינים אותו זה מוסיף לנו גמישות ורוגע בחיי היום יום. ולכן בחרתי לכתוב על נושא זה.

במהלך החיים אנחנו נמצאים במקומות מאוד משמעותיים עבורנו. בנוסף למשמעות הגדולה המקום מספק מרכיבים שונים בפעולות שלנו בחיי היום יום-  תעסוקה, עניין, חברות, אתגר, מימוש וכו' לדוגמא - מקום העבודה שלנו בו אנחנו נמצאים ימים רבים ולפעמים שנים רבות עד שאנחנו מרגישים שהמקום הופך לביתנו השני. אנו מבלים בו שעות רבות לאורך היום, רוכשים בו חברים רבים ומשתתפים באירועים משותפים. אנחנו פועלים בשיתוף עם החברים לעבודה, אנחנו פועלים בשיתוף המנהלים שלנו, ואף נקשרים ללקוחות שאנחנו מכירים במשך שנים ומרגישים חלק בלתי נפרד מסביבת העבודה שלנו. גם למשרד הפיזי שלנו יש חשיבות יומיומית ואנחנו נקשרים למקום ולנוחות שאנחנו מקבלים ממנו. יש לנו גאווה במקום העבודה, אנחנו מרגישים שייכות, ומקום העבודה הוא כל עולמנו. קיימים כמובן מקומות נוספים שאנחנו נקשרים אליהם בצורה חזקה מאוד והם מרכז העולם עבורנו : הבית והמשפחה (בבית ההורים וכבעלי משפחה בעצמנו) ולא צריך לציין במאמר זה עד כמה הקשר הזה חזק ומשמעותי עבורנו; או למשל קבוצת חברים שנפגשת לאורך שנים וגם לקשר כזה יש משמעות גדולה עבורנו; או למקום בו אנחנו מתנדבים; ועוד כהנה וכהנה מקומות שנותנים לנו תחושה שהם כל עולמנו.  אז נשאלת השאלה מה הקשר בין מקום משמעותי בחיים "ליקום מקביל"?

הקשר בין מקום משמעותי בחיים ל"יקום מקביל" הוא מצב של פרידה ממקום אחד ומעבר למקום משמעותי אחר בחיים. כל מקום משמעותי בחיים נקרא יקום. "יקום מקביל" זה מצב שבו מבוצע מעבר בין שני מקומות ובעצם המקום החדש מקבל את כל התפקידים של המקום הקודם ומחליף אותו. המקום הקודם מאבד את ההשפעה שהייתה לו עלינו ומה שנשאר לנו זה בעיקר הזיכרונות.

זה לא תמיד מצב נעים ולא תמיד קל אבל זה מצב שחלקינו חווים בתקופה זו או אחרת של החיים. אני לא רוצה להיכנס לתיאור האם זה טוב יותר או לא. אני פשוט רוצה להישאר בתיאור המצב עצמו וכל אחד יכול להחליט איך זה בעיניו. הפרידה כוללת פרידה מכל מה שהיה סביבנו במקום הקודם ולכן אנחנו כאילו עוברים ליקום אחר. אם מדברים למשל על מקום עבודה,  אז כאשר אנחנו מחליפים מקום עבודה, אין משמעות לטווח הפיזי בין שני מקומות העבודה. במציאות אלה יכולים להיות שני מקומות קרובים מאוד אבל במצב של "יקום מקביל" נוצרת הפרדה שהיא כמעט מוחלטת. המקום הפיזי מתחלף, אין יותר קשר עם השותפים לעבודה הקודמת ומגיעים שותפים חדשים שאין קשר ביניהם לשותפים הקודמים, הלקוחות משתנים, ההנהלה משתנה, האירועים השונים (למרות הדמיון הבסיסי) משתנים, מה שהיה פעם טכס מסוים הופך לאירוע שונה. גם בסופר לא נפגשים יותר, לא נפגשים במקרה בסרט, לא בהצגה, מוזר, נכון ? זהו תפקידו של ה"יקום המקביל" לעשות הפרדה עד כמה שניתן מוחלטת, מכל המרכיבים של המערכת הקודמת ולהחליף אותם במרכיבים אחרים. בכל מקום נוצרת הפרדה פיזית מלאה וזאת למרות שממשיכים להתגורר באותה העיר, באותה השכונה. כבישים שהתרגלנו להשתמש בהם מתחלפים באחרים, מדרכות מתחלפות. ההחלפה היא כמעט מושלמת. אמנם פה ושם נוצרים מפגשים אקראיים ובודדים עם העבר אבל אנחנו בעצם נמצאים ב"יקום מקביל" מלא ודומה במרכיבים שלו למה שהיה לנו במקום הקודם.

מהי הסיבה לכך שהחלפה כזו מתרחשת? אני לא בטוח שיש לי את כל התשובות אבל כמה דברים בנושא בכל זאת אסביר. במידה ויש לנו צורך פנימי שלא מקבל מענה במקום הקיים יש צורך בשינוי. מעל פני השטח אפשר לראות את זה כמו פיטורין ממקום העבודה, יציאה לגמלאות, עזיבה של מקום עבודה, גירושים, מעבר לחו"ל וסיבות רבות ומגוונות נוספות. כל אלה באים כדי לספק צורך שלנו להגיע למימוש העצמי שלנו. השינוי המתחייב  מאוד קשה עבורנו ונשאלת השאלה איך הכי נכון להשתקם אחרי מצב כזה? איך זה אפשרי? ה"יקום המקביל" מאפשר לכל הצדדים המעורבים לפתוח דף חדש. הוא מאפשר לנו שיקום נפשי שאולי לא ניתן לעשות אותו בסביבה שממנה יצאנו גם אם מדובר במימוש העצמי שלנו. לא מדובר באשמה של מישהו. אלא תהליך טבעי , אם כי לא פשוט. הזיכרונות והתחושות לא יאפשרו לנו לקיים את עצמנו במקום שבו יהיה חיכוך שוטף עם המקומות והחברים שכל כך נקשרנו אליהם. ההפרדה מאפשרת לנו לפתוח דף חדש ומאפשרת לפצעים להיסגר. ה"יקום המקביל" עוזר לנו להמשיך להיות משמעותיים מצד אחד ולשקם את עצמנו מהצד השני וזאת כדי שנוכל להמשיך ולהגיע להגשמה של עצמנו.

אני רוצה להודות לכם על ההקשבה. מוזמנים לחכות להמשך המאמר שידבר על "היקום הקביל" שקיים בחיי היום יום בין אוכלוסיות שונות, למה זה קיים ואיך זה קורה?

את המאמר הזה אני כותב בסמוך לסוף שנת 2013 ואני מאחל לכולנו ששנת 2014 תהיה שנה משגשגת ושתביא לכולנו מימוש והתקרבות עד כמה שניתן להגשמה של המאוויים והחלומות שלנו.